תוספות על חולין פ׳ א:כ״א

מהדורה: מהדורת וילנא

« תוספות על חולין פ׳ ע״א:כ׳ תוספות על חולין פ׳ ע״ב:ד׳ »

21 כֵּיצַד הַשּׁוֹחֵט וְכוּ׳. אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: כּוּלַּהּ מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, מִמַּאי? מִדְּקָא תָנֵי: קָדָשִׁים בַּחוּץ הָרִאשׁוֹן חַיָּיב כָּרֵת, וּשְׁנֵיהֶם פְּסוּלִים, וּשְׁנֵיהֶם סוֹפְגִים אֶת הָאַרְבָּעִים. מִכְּדִי שָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר: שְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה – לֹא שְׁמָהּ שְׁחִיטָה,

פירוש תוספות על חולין פ׳ א:כ״א

21 חולין בחוץ שניהם כשרים - ס"ד דמיפסל שני משום לא תאכל כל תועבה כדאמר בפרק כל הבשר לקמן חולין דף קטו.:

22 הראשון חייב כרת ושניהם סופגין את הארבעים - דלא כר' יצחק אתיא דאמר בפרק אלו הן הלוקין מכות דף כג. חייבי כריתות שלקו נפטרו מידי כריתתם ועוד הוה מצי למתני חולין וקדשים בחוץ ובפנים וכן קדשים וחולין וחולין וקדשים בפנים ובחוץ וכן קדשים וחולין ואי בכל הני דתני יש חדוש איכא למימר דלא תנא להני משום דליכא בהו שום חדוש ואי ליכא חדוש בכל הני דתני צ"ל תני ושייר:

« תוספות על חולין פ׳ ע״א:כ׳ תוספות על חולין פ׳ ע״ב:ד׳ »